חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

21.9.17

מיקרוביולוג באיסלנד II - תעלומת המוות השחור



באוגוסט - ספטמבר השנה טיילתי עם רעייתי באי המהווה חלק מהרכס המרכז האטלנטי והבולט בצורה משמעותית מעל פני הים - איסלנד. נופים מיוחדים, מעיינות גיאותרמיים וגיזרים, קרחוני עד ומפלים אדירים ושוצפים. אך יש שם גם נושאים שיעניינו מיקרוביולוג. על שניים מהם אכתוב כאן. רשומה שנייה.

מקור התמונה - 1848

כשאומרים כיום המוות השחור (svarti dauði) באיסלנד מתכוונים למשקה האלכוהולי הפופולרי Brennivin, אותו שותים לפעמים ביחד עם המעדן מבשר הכריש (ראו רשומה קודמת). שהתווית המקורית שלו היא זו שבצילום הימני, כדי להזהיר מפני צריכה מופרזת. ב-1991 הוחלפה הגולגולת במפת איסלנד, כבצילום השמאלי. אבל השם נשאר.
תוצאת תמונה עבור ‪Brennivin‬‏


מקור התמונה הימנית. 
מקור התמונה השמאלית 



את המשקה מכינים על ידי התססה של דגנים או תפוחי אדמה וזיקוק התוצר לרמת האלכוהול הרצויה. כדי להגיע לטעם ולניחוח המיוחדים משתפים בתהליך זרעי קימל (כרוויה מצויה - Carum carvi). 

אבל למוות השחור יש גם משמעות אחרת, מאד חשובה בהיסטוריה של תושבי האי. המוות השחור מתייחס למחלת הדבר (Plague) הנגרמת על ידי חיידקי Yersinia pestis, לה הקדשתי בעבר רשומה.

ב-1334 החלה בסין המגפה השחורה השנייה, המכונה גם "המוות השחור". ב-1347 הגיעה המחלה לנמלי איטליה, בספינות של הגנואזים שברחו מחצי האי קרים. משם התפשטה המגפה לכל אירופה. עד סוף המאה ה-14 נקטלו 100-75 מיליון איש, כרבע מאוכלוסיית אירופה דאז. ספיחי מגפה זו נמשכו עד סוף המאה ה-17. גם איסלנד, למרות היותה אי מבודד ומיעוט האוכלוסייה בה כנראה נפגעה במגיפה זו שלוש פעמים. הפעם הראשונה היתה בסתיו 1402, אז הגיעו גורמי מחלת הדבר  בספינה לנמל Hvalfjörður שבדרום מערב האי שגרמו לחורף קטלני שבעקבותיו אביב קטלני לא פחות.  מגיפת הדבר זו שקטלה כרבע מהאוכלוסייה נמשכה עד 1404. הפעם השנייה היתה ב-1495-1494, גם שם החלה המגיפה בדרום מערב האי וקטלה כרבע עד שליש מהאוכלוסייה במרבית איסלנד. רק תושבי חצי האי הצפון מערבי, Vestfirðir, לא נפגעו כלל. הפעם השלישית היתה ב-1707, גם אז נקטלה כרבע מהאוכלוסייה. 


לגבי שני הארועים שבמאה ה-15 - לא ברור מי ירד מהספינות בדרום איסלנד. האם היו אלה חולדות מצויות (Rattus rattus) נגועות ביחד עם פרעושיהן שעקצו קורבנות חדשים וגרמו בהם לדבר קשריות הלימפה (דבר בובוני), שהתפתח בהמשך לדבר הריאות, או שמדובר באנשים חולים בדבר הריאות.

יש חוקרים שתוהים אם בכלל מדובר בדבר, ואף העלו השערות שמדובר במחלות אחרות, כטיפוס ואולי אף גחלת. ואף שדי מקובל כיום שאכן מדובר בדבר, ידרשו ממצאים חדשים, ארכאולוגיים, שבאמצעות כלים של ביולוגיה מולקולרית יעזרו להכריע בנושא.

תודה לד"ר שרה שוורץ שכתוצאה מביקורה במוזיאון הלאומי האיסלנדי, הפנתה את תשומת ליבי לנושא. 

לקריאה נוספת
המגיפות השחורות ששינו את ההיסטוריה.
The mystery of plague in medieval Iceland
מיקרוביולוג באיסלנד I - על בשר של כרישים ותסיסה

תגובה 1:

  1. רשימה מרתקת, קראתי בעניין רב. אני למדה ממנה שעדיין רב הנסתר על הנגלה לגבי מגפות הדבר באיסלנד.

    לגבי הסימון הישן על הבירה האיסלנדית, כדאי אולי לבדוק (האם ו)מתי החלו לסמן סכנה באמצעות הסמליל של הגולגולת ושתי העצמות המוצלבות. יתכן שההחלפה נעשתה כאשר הסמליל הזה החל להתקשר במשהו רע (רעל) וחששו שמכירות הבירה ירדו.

    Soon after the Skull and Bones society was created, the symbol took on another use as well. In 1829, New York State Law was changed to require that all containers of poisonous substances be labeled. The skull and crossbones first illustrated those labels in 1850.
    https://www.mysafetysign.com/poison-symbol-history

    השבמחק