כלבת היא מחלה נגיפית קטלנית וחשוכת מרפא שתוקפת את מערכת העצבים המרכזית (ובעיקר את המוח) בכל היונקים. התמותה מהמחלה מתקרבת ל-100% (99%-95%). לאחר שמופיעים סימני המחלה אין שום דרך להתגבר עליה. לרוב, נשיכה או שריטה מבעל חיים נגוע בכלבת מעבירות את הנגיף הגורם למחלה, אך יש גם דרכים נוספות. ברוב המאכסנים המחלה קטלנית. יוצאים מן הכלל הם מינים מסוימים של עטלפים שנושאים ומפיצים את הנגיפים הגורמים לה ללא כל סימני מחלה.
 |
| קריקטורה של כלב חולה בכלבת ברחובות לונדון - 1826. הצייר לא ידוע - המקור - Wikimedia commons |
נגיף הכלבת, Rabies virus, משתייך לסוג Lyssavirus ממשפחת ה-Rhabdoviridae. הנגיף עטוף (בעל מעטפת שמקורה בתאי המאכסן) ודמוי קליע, וממדיו 180x75 ננומטר. טווח המאכסנים של הנגיף רחב וכולל את מרבית היונקים. בבעלי החיים המודבקים הנגיף מתרבה בתאי שריר, בתאים אפיתליליים, ברקמות חיבור ובתאים במערכת העצבים. הנגיף, שאינו נמצא בדם, נמצא ברוק, בשתן, בחלב ובלימפה, וכנראה שגם בנוזלי גוף נוספים.
כיצד מסתייעים בנגיפי הכלבת לטיפול בסרטן? במחקר שפורסם בינואר 2017, קבוצת המחקר של Yu Seok Youn מאוניברסיטת Sungkyunkwan, מ-Suwon, שבדרום קוריאה, החליטה לנסות לנצל תכונה חשובה של נגיפי הכלבת, הגעתם למוח של המאכסן דרך מערכת העצבים, תוך כדי עקיפת מחסום הדם-מוח (שאינו מאפשר כניסה למוח של גורמי מחלה שונים ואף תרופות), וזאת כדי להחדיר חלקיקי זהב לעומק המוח, שיאפשרו טיפול בחימום פוטותרמי (חימום מדוייק באמצעות קרני לייזר) בגידולים סרטניים במוח.
החוקרים יצרו חלקיקי זהב בצורה ובגודל של נגיפי הכלבת. הם ציפו את החלקיקים בצורן דו-חמצני (Silica) ובמקטע (שגודלו 29 חומצות אמיניות) מחלבוני RVG (ר"ת של Rabies Virus Glycoprotein) - חלבוני מעטפת של נגיפי הכלבת, הנקשרים לקולטנים הניקוטיניים של האצטיל כולין, ובאמצעותם מתאפשרת חדירת הנגיפים לתאי מערכת העצבים.
בניסוי מקדים הם וידאו שחלקיקי הזהב אכן חודרים רק לתאים המכילים קולטנים לאצטיל כולין (תאי N2a), ולא לתאי ביקורת (HeLa) שאינם מכילים אותם.
החוקרים הזריקו את החלקיקים לעכברים שסבלו מגליומות (Gliomas), גידולים במוח החוקרים הופתעו לגלות שהחלקיקים הצטברו במוח של העכברים כבר לאחר זמן קצר (24-2 שעות), בסמוך לגידולים. בשלב זה השתמשו החוקרים בקרינת לייזר תת-אדומה (infrared), כדי לחמם את חלקיקי הזהב שמסביב לגידול לטמפטורה של כ-50 מעלות. (הקרן לא חיממה את הרקמות שדרכן עברה ושנמצאות מסביב לחלקיקים). בעקבות התחממות החלקיקים, הרקמות שלידם התחממו, וחלק ניכר מהגידולים הסרטניים הושמדו. גידולים אחרים, שלא הושמדו, קטנו במימדיהם לכמחצית מגודלם המקורי!
אך למרות שהטיפול נשמע מבטיח, ישנם עדיין הרבה מאוד סימני שאלה. למעשה, החוקרים עדיין לא יודעים כיצד בדיוק הגיעו החלקיקים אל המוח. למרות שכניסתם למערכת העצבים נעשתה בעזרת חלבוני המעטפת של נגיף הכלבת, בדומה לנגיף הכלבת, החלקיקים הגיעו אל המוח לאחר כמה שעות בעוד שלנגיפי הכלבת לזה לרוב לוקח שבועות או חודשים. חשוב מכך, לא ברור עדיין האם החלקיקים וחימומם גורמים נזק גם לרקמות הסמוכות לגידולים, העלול לפגוע בתפקודים חיוניים. גם ההימצאות של החלקיקים עצמם בגוף לאחר הטיפול מעלה סימני שאלה – לפי תכנון החוקרים, החלקיקים אמורים להגיע לכבד בדרך לסילוקם מהגוף, אולם עדיין לא ברור האם זה יצליח ומה תהיה השפעת החלקיקים על גוף המטופל עד שיסולקו.
המחקר מעניין והתוצאות מבטיחות, אך המרחק לטיפול דומה בבני אדם עוד גדול. אולם, גם אם הטיפול בגליומות בעזרת החלקיקים יוכח בעתיד כלא-ישים, הרעיון של שימוש בחלבוני המעטפת של נגיף הכלבת בכדי לחדור את מחסום הדם-מוח עשוי לשמש טיפולים אחרים בעתיד.
לקריאה נוספת
המאמר המקורי
כיצד מסתייעים בנגיפי הכלבת לטיפול בסרטן? במחקר שפורסם בינואר 2017, קבוצת המחקר של Yu Seok Youn מאוניברסיטת Sungkyunkwan, מ-Suwon, שבדרום קוריאה, החליטה לנסות לנצל תכונה חשובה של נגיפי הכלבת, הגעתם למוח של המאכסן דרך מערכת העצבים, תוך כדי עקיפת מחסום הדם-מוח (שאינו מאפשר כניסה למוח של גורמי מחלה שונים ואף תרופות), וזאת כדי להחדיר חלקיקי זהב לעומק המוח, שיאפשרו טיפול בחימום פוטותרמי (חימום מדוייק באמצעות קרני לייזר) בגידולים סרטניים במוח.
החוקרים יצרו חלקיקי זהב בצורה ובגודל של נגיפי הכלבת. הם ציפו את החלקיקים בצורן דו-חמצני (Silica) ובמקטע (שגודלו 29 חומצות אמיניות) מחלבוני RVG (ר"ת של Rabies Virus Glycoprotein) - חלבוני מעטפת של נגיפי הכלבת, הנקשרים לקולטנים הניקוטיניים של האצטיל כולין, ובאמצעותם מתאפשרת חדירת הנגיפים לתאי מערכת העצבים.
בניסוי מקדים הם וידאו שחלקיקי הזהב אכן חודרים רק לתאים המכילים קולטנים לאצטיל כולין (תאי N2a), ולא לתאי ביקורת (HeLa) שאינם מכילים אותם.
החוקרים הזריקו את החלקיקים לעכברים שסבלו מגליומות (Gliomas), גידולים במוח החוקרים הופתעו לגלות שהחלקיקים הצטברו במוח של העכברים כבר לאחר זמן קצר (24-2 שעות), בסמוך לגידולים. בשלב זה השתמשו החוקרים בקרינת לייזר תת-אדומה (infrared), כדי לחמם את חלקיקי הזהב שמסביב לגידול לטמפטורה של כ-50 מעלות. (הקרן לא חיממה את הרקמות שדרכן עברה ושנמצאות מסביב לחלקיקים). בעקבות התחממות החלקיקים, הרקמות שלידם התחממו, וחלק ניכר מהגידולים הסרטניים הושמדו. גידולים אחרים, שלא הושמדו, קטנו במימדיהם לכמחצית מגודלם המקורי!
אך למרות שהטיפול נשמע מבטיח, ישנם עדיין הרבה מאוד סימני שאלה. למעשה, החוקרים עדיין לא יודעים כיצד בדיוק הגיעו החלקיקים אל המוח. למרות שכניסתם למערכת העצבים נעשתה בעזרת חלבוני המעטפת של נגיף הכלבת, בדומה לנגיף הכלבת, החלקיקים הגיעו אל המוח לאחר כמה שעות בעוד שלנגיפי הכלבת לזה לרוב לוקח שבועות או חודשים. חשוב מכך, לא ברור עדיין האם החלקיקים וחימומם גורמים נזק גם לרקמות הסמוכות לגידולים, העלול לפגוע בתפקודים חיוניים. גם ההימצאות של החלקיקים עצמם בגוף לאחר הטיפול מעלה סימני שאלה – לפי תכנון החוקרים, החלקיקים אמורים להגיע לכבד בדרך לסילוקם מהגוף, אולם עדיין לא ברור האם זה יצליח ומה תהיה השפעת החלקיקים על גוף המטופל עד שיסולקו.
המחקר מעניין והתוצאות מבטיחות, אך המרחק לטיפול דומה בבני אדם עוד גדול. אולם, גם אם הטיפול בגליומות בעזרת החלקיקים יוכח בעתיד כלא-ישים, הרעיון של שימוש בחלבוני המעטפת של נגיף הכלבת בכדי לחדור את מחסום הדם-מוח עשוי לשמש טיפולים אחרים בעתיד.
לקריאה נוספת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה