חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

28.12.16

חיסון חדש ויעיל נגד נגיפי אבולה יכנס בקרוב לשימוש


בעקבות מגיפת האבולה הגדולה שהתפרצה בגיניאה שבאפריקה בסוף 2013 ונמשכה עד לתחילת 2016, הושקעו כספים רבים בפיתוח חיסונים כנגד הנגיף. על אחד מהם נעדכן כאן.

בשנת 1976 הכרנו לראשונה את מחלת הקדחת המדממת המכונה כיום אבולה. המגפה הראשונה התפרצה אז בסמוך לנהר האבולה, באזור ימבוקו (Yambuku), אז בזאיר, אז אופיין והוגדר לראשונה הנגיף שכונה Ebola Zaire, המשתייך למשפחת נגיפי הפילו (Filoviridae, מן המילה הלטינית "פילו" שפירושה "תולעת", כי כך נגיפים אלה נראים במיקרוסקופ אלקטרונים), אליה משתייך גם הנגיף "מרבורג" - Marburg.

במגיפה ראשונה זו חלו 318 אנשים, ביניהם היו גם רבים מהצוותים הרפואיים שטיפלו בחולים. 280 מהחולים מתו.

קדחת האבולה מתחילה, לאחר תקופת דגירה של עד כ-21 יום, בתסמינים דמויי שפעת. לאלה מתווספים תסמינים השונים מחולה לחולה: עייפות, חום, כאבי ראש, גרון, שרירים ובטן, הקאות, שלשולים ופריחה. אחר-כך מתפתחים, במרבית החולים, שטפי דם פנימיים וחיצוניים והחולה מדמם מכל פתחי גופו ולרוב מת בתוך ימים אחדים. הנגיף מופרש בכל נוזלי הגוף ומועבר בקלות מאדם לאדם. משערים שהדבקה של האדם הראשון בשרשרת מתרחשת במגע קרוב עם חיה נגועה.

ב-1976 התפרצה גם המגיפה השנייה,   באזור נְזַרה (Nzara) שבסודן, גם שם חלו רבים מצוותי הרפואה. במגיפה זו חלו 284 אנשים ו-150 מתוכם מתו. אז התגלה שהנגיף הסודני, Ebola Sudan, שונה מהנגיף הזאירי. לאחר שלוש שנים של הפוגה, ב-1979, התפרצה באותו מקום מגיפה נוספת, ומ-34 האנשים שחלו מתו 22.

ב-1992-1989, וב-1996, התוודענו לזן חדש של הנגיף, שכונה Ebola Reston. זן זה, בניגוד לקודמיו, קטל רק קופי מקק ארוך זנב (Macaca fascicularis) שהגיעו מחווה לגידול קופים לניסויים ממינדנאו (Mindanao) שבפיליפינים. ב-2008 אותר הנגיף בחזירים. הוא לא גרם בהם למחלה.  ב-1994 חלתה באבולה וטרינרית בחוף השנהב לאחר שניתחה גוויית שימפנזה. הנגיף שאותר בה היה שונה מהזנים המוכרים, והוגדר כזן חוף השנהב (E. Ivory Coast). נכון לכתיבת שורות אלה לא התגלו מקרים נוספים של הדבקה בזן זה.

ב־2007 התפרץ והוגדר לראשונה הזן הבונדיבוגי (Ebola Bundibugyo) באוגנדה; 149 חלו ו־37 מתוכם מתו. התפרצות נוספת הייתה בקונגו ב־2012, אז דווח על 77 חולים, מהם מתו שישה.

מגיפות נוספות של הזן הזאירי היו ב-1994 בגאבון, ב-1995 בקיקוויט (Kikwit) בזאיר, וב-1996/7 שוב בגאבון, בשני מקומות. ב-2001 התרחשו שתי התפרצויות, משני עברי הגבול בין גאבון וקונגו, וב-2002/3 - שתי התפרצויות בקונגו. ב-2007 וב-2008/9, וב-2014 היו התפרצויות בקונגו.

מגפות של הזן הסודני היו ב-2001-2000 בשלושה אזורים באוגנדה, בשנת 2004 בדרום סודן. בשנת 2011 מת אדם בודד מאבולה באוגנדה, וב2012 היו שתי התפרצויות קטנות.

המגיפה שהחלה בדצמבר 2013 והסתיימה בתחילת 2016 היתה קטלנית בהרבה מכל קודמותיה. חלו בה כ-28,000 איש ומתוכם מתו כ-11,000. זן האבולה שגרם למחלה, שכונה Ebola  Makona היה אמנם קרוב לזן הזאירי, אך הוא היה פחות קטלני ממנו. לארגוני הבריאות בעולם לא היו אמצעים ממשיים להתמודד עם המחלה, וחוסר שיתוף פעולה של החולים ומשפחותיהם עם רשויות הבריאות המקומיות רק החמיר את המצב.

נגיפי אבולה מנצים מתאי Vero בתרבית
המקור - NIAID

כתוצאה ממגיפה זו הוקצו משאבים כספיים לא מעטים למציאת תרופות מתאימות ולהמשך פיתוח חיסונים, חלקם כבר היו קיימים אך ללא התקציבים המתאימים לביצוע הניסויים הקליניים. במחצית דצמבר התפרסם שניסוי קליני רחב היקף, בתרכיב המכונה rVSV-ZEBOV, הסתיים בהצלחה. ובעקבות הצלחה זו רשויות הבריאות כנראה תאשרנה אותו לשימוש בבני אדם בקרוב, כנראה בתחילת 2017.

התרכיב מבוסס על הנגיף Vesicular Stomatitis Indiana Virus, שצורתו צורת קליע (מהמשפחה של נגיף הכלבת). נגיף זה לרוב אינו גורם למחלה בבני אדם, אלא רק בבקר, חזירים, וסוסים. חקלאים ווטרינרים לעיתים רחוקות נדבקים בנגיף וחולים במחלה דמוית שפעת שאינה מתפשטת מהם הלאה. הנגיף הונדס כך, שהגן לגליקופרוטאין החיצוני של הנגיף, המאפשר לו להיצמד לתאי המטרה שלו, הוחלף בגן המקודד לגליקופרוטאין של הזן הזאירי של נגיף האבולה. החיסון עבר בהצלחה שלבים של ניסויים בבעלי החיים - עכברים, אוגרים, שרקנים וקופים. בקופים למשל, מנת חיסון אחת שהוזרקה לקופים, הגנה עליהם לגמרי מפני הדבקה מכוונת ב-1000 נגיפי אבולה פעילים מזן Makona, לאחר שבוע ויותר מהחיסון. הדבקה בנגיפים, 24 שעות לאחר החיסון, או שלושה ימים, הקנתה הגנה חלקית בלבד.

הרעיון לביצוע הניסוי הקליני "הושפע" ממבצע החיסון הגדול שהתקיים בשנות ה-70 עם החיסון נגד נגיף האבעבועות השחורות - אותו מבצע שהוביל בסופו של דבר להכחדת הנגיף מהטבע - ברגע שמתגלה אדם חולה, מחסנים מסביבו (ring vaccination) את כל האנשים שנחשפו ו/או עלולים היו להחשף אליו ולהדבק ממנו, וגם את אלה שנחשפו אליהם (מגעים - contacts, ראשוניים ושניוניים).

בניסוי הראשוני  אותרו 51 חולים: מתוך 4539 המגעים שלהם 2119 מתוכם חוסנו מייד (כשירים ומסכימים). אף אחד מהמחוסנים לא חלה. קבוצת הביקורת כללה 47 חולים אחרים, מתוך 4557 המגעים שלהם 2041 חוסנו - אך רק 21 יום לאחר חשיפתם לחולה. - 16 מהם חלו. חלו גם שבעה מהמגעים שלא חוסנו. 

בניסוי המשך חוסנו מיידית 1677 מגעים של 19 חולים נוספים (מתוך 2006). אף אחד מהם לא חלה.

בסך הכל חוסנו בניסוי 5837 איש (מתוכם 194 ילדים), כולם בריאים, ובהסכמתם המלאה,  בתרכיב rVSV-ZEBOV, ועקבו אחריהם במהלך 84 יום. מלבד 16 החולים שחלו (והם נדבקו בנגיפי האבולה לפני החיסון), תופעות לוואי קלות האופייניות לחיסונים (כאבי שריר במקום ההזרקה, כאבי ראש, תשישות)  הופיעו בכ-50 אחוזים מהמתחסנים במהלך 14 הימים שלאחר החיסון. 80 תופעות חמורות יותר דווחו - אך רק שתיים מהן (עלייה גבוהה בטמפרטורה, והלם אנפילקטי) שוייכו בודאות לחיסון. מחוסן אחד פיתח מחלה דמוית שפעת שלא היה ברור אם היא קשורה או לא. שלושתם התאוששו ללא נזקים. 

לאחר שינתן האישור הרשמי להשתמש בחיסון כשגרה יתכן ויתחילו לחסן במקומות מועדים לכך את כל התושבים, בינתיים, תוקצבו כבר כ-300,000 מנות של חיסון לשימוש מיידי במקרה שתפרוץ מגיפת אבולה איפשהו. וזה עלול לקרות כל יום...

בנוסף, לא נבדק עדיין בשטח אם החיסון מגן בפני הזנים האחרים, הסודני והבונדיבוגי. ניסויים קודמים בבעלי חיים ומידע שלא פורסם, רומזים שהחיסון יהיה יעיל גם שם...

ונחכה לראות את הצלחת החיסון במגיפה הבאה שתהיה.

נגיף אבולה במיקרוסקופ אלקטרונים
CDC/Frederick A. Murphy
11

לקריאה נוספת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה