חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

14.11.16

חיסון כנגד נגיפי הנזלת הצליח בקופים

דגם של Rhinovirus14
המקור: United States Department of Energy - 
wikimedia commons
נגיפי הרינו (rhinoviruses - מהמילה היוונית rhin, שפירושה "אף" - ובקיצור HRV) הם קבוצה של כ-165 זנים שונים הגורמים לנו, לבני האדם, למחלה המכונה הצטננות או התקררות (common cold - נא לא לבלבל עם שפעת!), המתבטאת בעיקר באי-נוחות גופנית ובאף דולף. בילדים קטנים מאוד הם גורמים לעתים מחלה חמורה יותר, המחייבת אשפוז, ובפגועי המערכת החיסונית הם גורמים לדלקת ריאות. נגיפים אלה גורמים גם להחמרה במצבם של חולי קצרת (אסטמה) ושל חולים בהיצרות של דרכי הנשימה (chronic obstructive pulmonary disease - COPD), העלולה אף לגרום למוות. בארצות הברית הם הגורם השני בחשיבותו לאשפוז ילדים עם דלקת ריאות. (הראשון הוא RSV). והראשון בחשיבותו באשפוז מבוגרים. 


נגיפי הרינו הם נגיפי RNA השייכים לקבוצת נגיפי הפּיקוֹרנה, שאליה משתייכים גם הנגיפים הגורמים למחלות הפה והטלפיים ונגיף הצהבת מסוג A. טווח הפונדקאים של מרביתם מצטמצם לאדם ולשימפנזים. בשנת 2008 הצליחו סבסטיאן ג'ונסטון (Johnston) ועמיתיו, מאימפריאל קולג' בלונדון, להנדס עכברים כך שיוכלו להדביק אותם ברבים מנגיפי הרינו, ולחקור בהם את הנגיפים והמחלה (ראו "על עכברים מנוזלים"), שדי דומה בהם למחלה באדם. 



כיום מבחינים בשלושה מינים שונים של נגיפי רינו,  HRV A - הכולל 83 זנים,  HRV B - הכולל 32 זנים ו-HRV C (שהתגלה רק לאחרונה ב-2006) - הכולל 55 זנים.  הזנים של מינים A ו-C גורמים למחלות חמורות יותר מאשר הזנים של מין B. 


הכמות הגדולה של הזנים השונים הקשתה על פיתוח חיסון, כי אדם ש"הצטנן" והחלים לאחר הדבקה באחד הזנים, הוא אמנם מחוסן כלפי הזן שפגש, אך הוא עדיין חשוף להדבקה ב-164 הזנים האחרים. בעבר נוסו בהצלחה חיסונים יעילים (נגיפים לא פעילים כתוצאה מטיפול בפורמלין) כנגד זנים ספציפיים, שנשאפו או הוזרקו, אך מהסיבות שצוינו לא הייתה כדאיות להשתמש בהם. 


צוות חוקרים בראשות מרטין מור (Moore) מאוניברסיטת אטלנטה, החליט להתמקד בחיסונים רב זניים נגד נגיפים HRV A. הם הכינו תרכיבים כנגד 25 זנים שהיו יעילים למניעת הדבקה ומחלה בעכברים, ותרכיבים של 50 זנים שהיו יעילים למניעת הדבקה ומחלה בקופי מקק. השלב הבא יהיה לבדוק גם כמות גדולה יותר של זנים וכמובן לבדוק את יעילות החיסון במתנדבים אנושיים. בהנחה שהכל יצליח, תוך מספר שנים נראה את החיסון מיושם בשגרת החיסונים.


אבל צריך לזכור שהצטננויות נגרמות גם על-ידי נגיפי קורונה (coronaviruses) ונגיפי אדנו (adenoviruses). בהחלט כדאי גם שם לחשוב על חיסון.

פעילות שגרתית בזמן הצטננות פעילה
צילום: mcfarlandmo, wikimedia commons
לקריאה נוספת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה