אבולה (Ebola) בגיניאה - המגיפה שאפשר היה לעוצרה

זן חדש של אבולה גורם למגפה במערב אפריקה. האם ניתן היה למנוע את התפשטותה?

קדחת מדממת - זו מחלה שבה טמפרטורות הגוף עולה, והיא מאופיינת בשלשולים והקאות שמלווים לרוב בדימומים. סימנים כאלה מאפיינים כמה מחלות, בהן קדחת לסה (Lassa fever) שהיא מחלה נגיפית, ומחלת הכולרה (cholera) שהיא מחלה חיידקית. אחוזי התמותה במחלות אלה אינם גבוהים (2-1 אחוזים בקדחת לסה וכ-10 אחוזים במחלת הכולרה), אך קיימת גם מחלה נוספת, עם סימנים דומים, שבה אחוזי התמותה גבוהים בהרבה - מחלת האבולה, עליה כתבתי בהרחבה ב-2007 - שאחד הגורמים לה הוא נגיף האבולה הזאירי. נגיף זה גורם לתמותה של יותר מ-90 אחוזים מהחולים. בעוד שקדחת לסה וכולרה מתפשטות בעיקר על ידי מזון או מים מזוהמים, מחלת האבולה מתפשטת במהירות דרך נוזלי הגוף השונים, גם דרך טיפות באוויר. מחלת האבולה מוכרת בעיקר במדינות מרכז אפריקה (ניגריה, אוגנדה, קונגו), ועד לאחרונה לא התגלתה  במערבה.

נגיף אבולה במיקרוסקופ אלקטרונים
CDC/Frederick A. Murphy

בדצמבר 2013 חלה אדם בקדחת מדממת בדרום מזרח גיניאה שבמערב אפריקה ומת מהמחלה. רבים מבני ממשפחתו ואחרים בסביבתו חלו אף הם ומתו -  ופרצה מגפה. בגלל היעדר מקרי אבולה באיזור לא חשדו שזו הסיבה, ולא ננקטו אמצעי זהירות כדי למנוע את התפשטות המגיפה. רק ב-19 במרץ, כשלמגיפה היו כבר 23 קורבנות (מתוך 35 חולים), החלו רשויות הבריאות המקומיות לחשוד, ודגימות נשלחו למעבדות וירולוגיות לבדיקות PCR לנוכחות RNA נגיפי בסנגל ובצרפת. ב-22 למרץ, יום לאחר שחזרו התשובות החיוביות לאבולה זאיר (הזן הקטלני ביותר של נגיפי האבולה) מהמעבדות, דיווחו רשויות הבריאות על המחלה לארגון הבריאות העולמי והחלו לנקוט באמצעים מתאימים. בינתיים המגפה התפשטה לשלושה מחוזות שונים בגיניאה ולמדינה השכנה ליבריה (לסיירה ליאון המגפה הגיעה רק במחצית אפריל).

נכון ל-18 ביוני דווחו בסה"כ 528 מקרי מחלה שמתוכם 337 מתו (64%) - ברחבי גיניאה 398 מקרי מחלה כשמתוכם 264 מתים.  בין החולים גם 25 אנשי צוות רפואי שטיפלו בחולים, ו-16 מתוכם מתו. בליבריה אומתו 33 מקרים ו-24 מתו. בסיירה ליאון חלו 97, ו-49 מהם מתו. מספר חולים חשודים אושפזו במלי  אך בבדיקות התברר שאינם חולים באבולה, אלא במחלות אחרות. מאות אנשים שהיו במגע עם החולים הוכנסו לבידוד (21 יום) עד שיתברר אם נדבקו – כדי שאם הודבקו, לא ידביקו אחרים. חלק ניכר מהם כבר שוחררו.

בעיה חמורה יש לאלה ששרדו את המחלה. אנשים חוששים להתקרב אליהם למרות שמבחינת רשויות הבריאות הם הבריאו והם אינם מהווים סכנה לסביבתם.

אחוזי התמותה במגיפה הנוכחית (כ-64 אחוז) נמוכים מאחוזי התמותה שנגרמו במגיפות קודמות על-ידי הזן הזאירי (כ-90 אחוז). קבוצת חוקרים מרחבי אירופה ואפריקה, בראשותו של סטפן גונתר (Günther) מהמכון למחלות טרופיות שבהמבורג, גרמניה, בודדה את הנגיפים מכ-20 דגימות שנלקחו מחולים מהמגפה הנוכחית, החוקרים קבעו את הרצף המלא של החומר התורשתי (RNA) של הנגיף הנוכחי והשוו אותו לרצפים של הזנים המוכרים. התברר שמדובר בזן חדש, שאינו מהזנים שגרמו למגיפות הקודמות. על אף קרבתו לזן הזאירי (97 אחוזים), סבורים החוקרים שמדובר בהתפרצות טבעית חדשה ואין מקורה במגיפות הקודמות שהתרחשו במרכז אפריקה. המקור הטבעי לכל נגיפי האבולה, עדיין לא ידוע.

צוות של המרכז לבקרת מחלות (מאטלנטה, ארצות הברית) שוהה גיניאה כדי לסייע בטיפול במגיפה. לא ברור אם היא תעצר שם או תתפשט למדינות נוספות ברחבי העולם. בשדה התעופה הבינלאומי של גיניאה הותקנו מדי טמפרטורה לאיתור נוסעים שטמפרטורת גופם מעל 38 מעלות צלזיוס, כדי למנוע מהם לעזוב את המדינה. סנגל סגרה את גבולה עם גיניאה למעבר אנשים וסחורות, ופתחה שוב את שעריה ב-29 באפריל. מספר חברות תעופה עצרו באפריל את הטיסות לגיניאה וממנה.

מפת האזור - באדום האזורים בהם יש מקרי אבולה מאומתים. בלבן - מקרים חשודים
CDC - נכון למאי 2014

רשויות הבריאות ברחבי העולם בהמתנה...

הרשומה תעודכן בהתאם להתפתחויות. עדכון אחרון - 28-6-14

לקריאה נוספת

על נגיפי האבולה
נגיפי יום הדין - אבולה ומרבורג - גליליאו 112, 2007

על שיטת ה-PCR באמצעותה זיהו שמדובר באבולה

החיים בטמפרטורות גבוהות - גליליאו 185, 2014

סיכום ביניים של המחלה - מה-28 ביוני 2014 - מאתר ה-CDC

 רשומה זו עודכנה לכתבה ב"גליליאו" גיליון 189, יוני 2014. עודכן.