חיידקים ונגיפים וגם שאר היצורונים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו מכל מיני כיוונים. בבלוג אספר על אלה המוזכרים מדי פעם בחדשות וגם לחדשות מדעיות הקשורות בהם. כמו כן אשתף אתכם גם בתמונות ודיווחים על יצורים גדולים יותר, שבהם אצפה בטבע. בלוג זה גם יהווה ארכיון לחומרים שכתבתי בעבר ורלוונטיים לנושא.

19.4.10

החיידק מתעשיית הגומי שבזכותו הוקמה מדינת ישראל

מצאתי לנכון, לכבוד יום העצמאות, לספר על החיידק, שיש הטוענים שבזכותו מדינתנו קיימת.

בתחילת המאה ה-20 עסק חיים ויצמן (לימים נשיא המדינה הראשון), שכיהן באותה עת כפרופסור לכימיה באוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה, בחיפוש אחר חיידקים שייצרו בוטאנול זול. הבוטאנול נועד לשמש כחומר גלם בתעשיית הגומי, שהדרישה לו עלתה עם התפתחות תעשיית הרכב. ויצמן גילה בחיפושיו את החיידק Clostridium acetobutylicum, המתסיס את הרב-סוכר עמילן (הזול יחסית) לבוטאנול, לאצטון ולאתאנול. בעת הגילוי כבר ירד הביקוש לבוטאנול, ושותפו הבכיר של ויצמן, פרופ' ויליאם הנרי פרקין (Perkin), הציע לו שישליך את התמיסה עם החיידק לכיור. למזלו (ולמזלנו), התעלם ויצמן מעצת שותפו.

חיים ויצמן במעבדתו, 1913

במלחמת העולם הראשונה, ב-1914, נוצר בבריטניה ובבעלות בריתה מחסור באצטון, ששימש כחומר גלם חשוב בתעשיית חומרי הנפץ - האצטון שימש כממס בתהליך ייצור הניטרוצלולוז, שממנו יוצר חומר הנפץ קורדיט (cordite). עד המלחמה היה סידן אצטט, חומר גלם שיובא מגרמניה (אויבתה של בריטניה במלחמה הזאת), המקור העיקרי לאצטון. בעיית המחסור נפתרה כאשר תגליתו של ויצמן הניחה יסוד להקמת מפעלים תעשייתיים, תחילה באנגליה ואחר-כך גם בקנדה, בהודו ובארצות-הברית, שבהן הפיקו מתירס, בעזרת החיידק, את האצטון הדרוש לצורכי המלחמה.

במשך תקופה ארוכה במהלך המאה הקודמת כונה החיידק בשם "החיידק של ויצמן".

האגדה מספרת (ואולי זה באמת קרה) שבשלהי המלחמה שאל ראש ממשלת אנגליה, לויד ג'ורג, את ויצמן, איזו תמורה הוא מבקש על תרומתו הגדולה למאמץ המלחמתי של אנגליה ובעלות בריתה. ויצמן, שהיה אז נשיא ההסתדרות הציונית, השיב: "רק דבר אחד אני מבקש, בית לאומי לבני עמי". שר החוץ הבריטי דאז, הלורד בלפור, ביקש ממנו להסביר ברבע שעה מדוע הוא מבקש זאת, וויצמן, שידע לדבר ולשכנע, הציג את טיעוניו. יש הטוענים שהתוצאה היתה "הצהרת בלפור", שנשלחה ללורד רוטשילד ב-2 בנובמבר 1917, ובה התחייבה ממשלת אנגליה לפעול להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.

אמנם בהמשך הממשלה הבריטית התנערה בפועל מהצהרת בלפור. אבל זה כבר סיפור אחר....


חיידקי Clostridium acetobutylicum מבעד למיקרוסקופ אלקטרונים סורק

נכתב במקור כחלק מ"על תסיסות וחיידקים" ב"גליליאו" גליון 97, ספטמבר 2006. עודכן

תגובה 1: